מדריך עונתי · קיץ בישראל
למה דווקא הקיץ הורג מצברים? המדריך למצבר בחום הישראלי
כולם מאשימים את החורף, אבל את הנזק האמיתי עושה דווקא אוגוסט. מה החום עושה למצבר מבפנים, למה הקריסה מגיעה רק חודשים אחר כך, ואילו הרגלים פשוטים חוסכים לכם תקיעה.
בכל שנה, בשבוע הקר הראשון של החורף, אני מקבל גל של קריאות על מצברים שמתו פתאום. אבל הנה מה שרוב הנהגים לא יודעים: המצברים האלה לא מתו בחורף. הם מתו לאט, לאורך יולי ואוגוסט, והבוקר הקר רק חשף את זה. חום הוא הגורם מספר אחת לשחיקת מצברים בישראל. במדריך הזה אני מסביר מה בדיוק הוא עושה למצבר. אני מראה כמה שנים הוא גונב לפי הטמפרטורה, ומה אפשר לעשות כבר עכשיו כדי לא להיתקע.
כמה חם באמת בקיץ של השרון
לפני שמדברים על מה שהחום עושה למצבר, כדאי לדעת כמה חם כאן באמת. לא לפי תחושה, לפי מספרים. אטלס הטמפרטורה הרב שנתי של השירות המטאורולוגי מפרסם דף נפרד לכל תחנה. בכל דף יש את ערכי אוגוסט לצד שאר חודשי השנה. נקודה אחת לפני הטבלה, והיא חשובה להגינות של המספרים. אין באטלס תחנה ברעננה, בכפר סבא, בהרצליה או בהוד השרון. שתי התחנות שמתחמות את השרון הן חדרה נמל מצפון ובית דגן מדרום. אלה הערכים שלהן.
| תחנה | מקסימום יומי ממוצע | ממוצע יומי |
|---|---|---|
| בית דגן, מישור החוף | 31.8 מעלות | 27.3 מעלות |
| חדרה נמל, רצועת החוף | 28.5 מעלות | 26.6 מעלות |
שימו לב מה הטבלה הזאת באמת אומרת. אוגוסט בשרון הוא לא יום חם אחד, הוא חודש שלם. הממוצע היומי בו, יום ולילה ביחד, עומד על 26.6 עד 27.3 מעלות. השיא היומי הרגיל נע בין 28.5 על קו החוף ל-31.8 פנימה. אלה לא ימי שרב חריגים, זה סתם אוגוסט. וגם ספטמבר לא מביא הפסקה אמיתית. הוא יורד מאוגוסט במעט, לא בהרבה. הקיץ של המצבר לא נגמר בראשון בספטמבר.
עוד נתון שכדאי להכיר. לפי ניתוח המגמות של השירות המטאורולוגי, הטמפרטורה בישראל עולה בכ-0.6 מעלות לעשור. זה הקצב של שלושים השנים האחרונות, עם יותר ימים ולילות חמים ויותר גלי חום. במילים של מצברים: הקיץ בעוד עשור יהיה קשה יותר מהקיץ של היום.
למה דווקא חום שוחק מצבר, ולא קור
מצבר הוא בסופו של דבר מוצר כימי: לוחות עופרת שטובלים בתמיסת חומצה, כשהזרם נוצר מתגובה ביניהם. חום מאיץ כל תגובה כימית, וכשהטמפרטורה בתא המנוע מטפסת, שלושה תהליכים הרסניים מואצים במקביל:
- התאדות האלקטרוליט: הנוזל שבתוך המצבר מאבד מים בחום. המפלס יורד, והחומצה שנשארת מרוכזת ואגרסיבית יותר. חלקים מהלוחות נחשפים, והקיבולת נפגעת באופן שלא חוזר. ברוב המצברים המודרניים גם אי אפשר להשלים נוזלים.
- קורוזיה מואצת בלוחות: החום גורם לרשתות העופרת שבפנים להתחמצן ולהתפורר מהר יותר. זה תהליך שקט לגמרי, בלי שום סימן חיצוני. הוא מקצר את חיי המצבר מבפנים. הוא גם קובע את הגבול העליון של אורך החיים, כי הוא רץ גם כשלא נוסעים בכלל.
- פריקה עצמית מהירה: כל מצבר מאבד מעט טעינה גם כשהרכב כבוי, ובחום הקצב הזה מזנק. לפי הנתונים שמפרסם Battery University, קצב הפריקה העצמית מוכפל בערך בכל עלייה של 10 מעלות. רכב שעומד שבוע בשמש של אוגוסט מאבד הרבה יותר טעינה מאותו שבוע בינואר. ומצבר שיורד לתת טעינה מתחיל לפתח גם סולפציה.
ההזדקנות של מצבר עופרת רצה בארבעה מנגנונים עיקריים. מאמר הסקירה של Ruetschi בכתב העת Journal of Power Sources משנת 2004 הפך אותם למסגרת המקובלת בענף. אני לא נכנס אליהם כאן לעומק, כי הם השלד של מדריך אחר. את התמונה המלאה כתבתי במדריך על כמה זמן מחזיק מצבר רכב בישראל. במאמר הזה אני נשאר עם האירוע עצמו, הקיץ.
וכדי להבין את הסקאלה. ביום שרב של 35 מעלות, הטמפרטורה בתא המנוע אחרי נסיעה גבוהה בהרבה. את 35 המעלות האלה מדד השירות המטאורולוגי במישור החוף בשיא אוגוסט 2019. המצבר יושב בדיוק שם, צמוד למנוע לוהט, שעות בכל יום, כל הקיץ. זו הסיבה שיצרנים כמו Banner מגבילים AGM לעמידות רציפה של כ-55 מעלות. באותו מפרט הם מאפשרים כ-85 מעלות בתא המנוע, לכל היותר כשלוש שעות ביום. על ההיגיון הזה כתבתי גם במדריך על מצברי EFB ו-AGM.
כמה חם בתא המנוע של הרכב?
כאן אני רוצה להיות מדויק, כי זה המקום שבו מתחילים לזרוק מספרים. בשטח אני עובד עם בערך 60 מעלות בתא מנוע אחרי נסיעה ביום קיץ. זו הערכה שלי מהניסיון, לא מדידה מתועדת. לא הצמדתי לשם רושם נתונים לאורך יום, ואני לא מציג את זה כנתון מחקרי. מה שאני כן יודע בוודאות הוא מה שאני מרגיש כשאני מרים מכסה מנוע בצהריים באוגוסט. ואת הקצב שבו מצברים באזור הזה נגמרים.
מה שכן מדוד: מחקר תרמי זר בחן תנאים בתא מנוע. הוא דיווח על 92 מעלות שנמדדו על גוף מצבר עופרת, מעל דרישת 85 המעלות שאליה נבדק. זה מספר ממחקר אחד ברכב אחד, לא ממוצע של הצי הישראלי. הוא בכל זאת ממחיש למה דיון על טמפרטורת אוויר בצל מפספס את הנקודה. השירות המטאורולוגי מודד אוויר בצל בתחנה. המצבר חי במקום אחר לגמרי.
זו גם הסיבה שיצרני המצברים והרכב הזיזו את הבעיה במקום לפתור אותה. אם הסביבה חמה מדי, מוציאים ממנה את המצבר. יותר ויותר דגמים מגיעים עם המצבר בתא המטען, מתחת למושב או בתא הנוסעים. שם התנודה התרמית קטנה בהרבה. Clarios, אחת מיצרניות המצברים הגדולות בעולם, מציגה את AGM כטכנולוגיה המתאימה לרכבי סטארט סטופ. מצבר AGM אמנם אטום ולא מאבד נוזל כמו מצבר רגיל, ולפי היצרן הוא עומד בפי 2.5 עד 4 מחזורי טעינה. אבל גם הוא לא חסין. גם לו יש תקרת טמפרטורה, בדיוק זו ש-Banner מפרסמת למעלה.
כמה שנים החום גונב מהמצבר?
הכלל שמאחורי הכול פשוט. כל עלייה של 8 עד 10 מעלות בטמפרטורת העבודה מכפילה את קצב התגובות הכימיות במצבר. במילים אחרות, היא חוצה בערך את תוחלת החיים. לפי טבלת ההזדקנות שמפרסם Battery University הסולם נראה כך: 25 מעלות ממוצעות, כעשר שנים. 33 מעלות, כחמש שנים. 41 מעלות, כשלושים חודשים בלבד. אלה ערכי ייחוס של מצבר שעובד בטמפרטורה קבועה, לא הבטחה לרכב מסוים. הם כן מראים באיזו מהירות המדרגות צונחות.
ועכשיו הצמידו לזה את המספרים של השרון. באוגוסט הממוצע היומי בבית דגן הוא 27.3 מעלות בצל, והמקסימום היומי הממוצע 31.8. אבל המצבר לא חי בצל. הוא יושב מתחת למכסה מנוע שסופג שמש ישירה, ונוסע בכל בוקר לצד מנוע חם. כלומר הרכב הישראלי הממוצע לא יושב על המדרגה של 25 מעלות, זו שהסולם מבטיח לה עשור. הוא יושב הרבה מעליה. זה, במשפט אחד, כל ההסבר לפער בין הקטלוג האירופי לבין מה שאני מוציא מהרכבים כאן.
גם המספרים של הענף מספרים את זה. Midtronics מייצרת בודקי מצברים למוסכים ולשירותי דרך. היא מציגה תוחלת חיים ממוצעת של כ-55 חודשים באקלים קר וכ-45 באקלים מתון. באקלים חם כ-40 חודשים, ובאקלים חם קיצוני כ-30 בלבד. הטבלה שלי למטה היא אותה מגמה, מתורגמת לסביבות שאני פוגש בשרון. אלה סדרי גודל, לפי הכלל המקובל בענף ולפי מה שאני רואה בקריאות. זו לא מדידת מעבדה של דגם מסוים:
| סביבת עבודה | טמפרטורה ממוצעת | אורך חיים צפוי | מי זה |
|---|---|---|---|
| מתונה, חניון מקורה | בערך 20 עד 25 מעלות | 5 עד 6 שנים | אקלים אירופי, וגם רכב שחונה בחניון תת קרקעי |
| ישראלית ממוצעת, חניה בצל | בערך 30 מעלות | 4 עד 5 שנים | רכב שחונה בצל או בסככה ונוסע גם מחוץ לעיר |
| חניה פתוחה, נסיעה עירונית | בערך 35 מעלות | 3 עד 4 שנים | רוב הנהגים בשרון |
| שמש ישירה כל היום | 40 מעלות ומעלה | 2 עד 3 שנים | רכב שחונה במגרש פתוח, ורכב שני שעומד |
שתי מסקנות יוצאות מהטבלה. הראשונה: ההבדל בין חניה בשמש לחניה בצל שווה בערך שנה עד שנתיים של מצבר. זה גם ההרגל היחיד ברשימה שלא עולה שקל. השנייה: המספרים שמפרסמים היצרנים נמדדו באקלים אחר. בישראל הטווח הריאלי, לפי מה שאני רואה בקריאות, הוא שלוש עד חמש שנים.
למה נתקעים בחורף אם הנזק נעשה בקיץ?
אז למה נדמה לכולם שהחורף הוא האשם? כי בקיץ הנזק לא מורגש. גם ארגון AAA האמריקאי כותב שחום הקיץ מאיץ את אובדן הנוזל ואת החמצון במצבר. כל זה קורה הרבה לפני שהחורף מגלה את זה. מנוע חם מתניע בקלות ודורש מהמצבר מעט מאמץ. לכן גם מצבר שאיבד חלק ניכר מהקיבולת עדיין מתניע כל בוקר. הנהג לא מרגיש כלום, והשחיקה ממשיכה.
ואז מגיע הבוקר הקר הראשון, ושני דברים קורים בו זמנית. מצד אחד הדרישה עולה: השמן במנוע סמיך יותר, המתנע צריך לעבוד קשה בהרבה כדי לסובב אותו. מצד שני ההיצע יורד: התגובה הכימית בתוך המצבר איטית יותר בקור. בבוקר קר המצבר מספק פחות זרם ממה שהוא נותן ביום חם. מצבר שהקיץ רוקן אותו מבפנים פוגש את הדרישה הגבוהה בשנה עם הכי מעט כוח. הוא קורס בלי התראה. זו הסיבה שהשבוע העמוס ביותר שלי בשנה הוא תמיד השבוע הקר הראשון של דצמבר.
המסקנה המעשית פשוטה: את מצב המצבר בודקים בסוף הקיץ, לא מחכים לחורף. ספטמבר הוא העיתוי המושלם. כל הנזק כבר נעשה, והוא עדיין לא הספיק להפיל אתכם. ואם כבר עכשיו יש לכם התנעה איטית או אורות שנחלשים, אל תחכו בכלל. עברו על שמונת הסימנים שהמצבר עומד להיגמר ותראו כמה מהם אתם מזהים. מי שמעדיף להקדים ולהחליף בזמן שנוח לו ימצא את התהליך המלא במדריך המלא להחלפת מצבר.
האם המזגן והפקקים מקצרים את חיי המצבר?
מעבר לחום עצמו, הקיץ מעמיס על המצבר גם מהכיוון החשמלי. בפקק של יולי המנוע מסתובב בסיבובי סרק נמוכים, והאלטרנטור מייצר בהם פחות זרם. בדיוק באותו זמן המפוח של המזגן עובד במלוא העוצמה, ומאווררי הקירור רצים בלי הפסקה. גם המולטימדיה, המטענים והמצלמה מושכים חשמל. בזחילה ארוכה הצריכה יכולה לעלות על מה שהאלטרנטור מספק, וההפרש נמשך ישירות מהמצבר.
ברכבים עם מערכת סטארט סטופ התמונה חדה עוד יותר. כל עצירה ברמזור מכבה את המנוע, וכל זינוק דורש התנעה נוספת. בנסיעה עירונית אחת של קיץ מצטברות עשרות התנעות. ובזמן שהמנוע כבוי, המזגן ממשיך לצרוך מהמצבר בלבד. הרכבים האלה מגיעים עם מצברי סטארט סטופ ייעודיים שבנויים לזה. אבל גם מצבר ייעודי מזדקן, וכשהוא נחלש המערכת מפסיקה לכבות את המנוע ברמזור. אם הסטארט סטופ שלכם הפסיק לעבוד באמצע הקיץ, זה כמעט תמיד המצבר שמאותת ולא תקלה במערכת.
ודבר אחד חשוב. אם הרכב מתקשה להתניע דווקא אחרי נסיעות ארוכות עם מזגן, לא בטוח שהמצבר אשם. לפעמים הבעיה במערכת ההטענה. על זה כתבתי מדריך נפרד, איך מבדילים בין מצבר לאלטרנטור. שווה לקרוא אותו לפני שמוציאים כסף על החלפה מיותרת.
חניה בשמש ורכב שעומד בחופשה
שני תרחישים של קיץ פוגעים במצבר בלי שתיסעו אפילו מטר אחד.
רכב שחונה בשמש: גם כשהרכב כבוי, מצבר שעומד שעות במגרש פתוח באוגוסט ממשיך להתבשל. הפריקה העצמית מואצת, ההתאדות ממשיכה, והנזק מצטבר יום אחרי יום. חניה בצל או בחניון מקורה שווה שנים של חיי מצבר, לעומת חניה בשמש ישירה. צל הוא לא רק עניין של נוחות בכניסה לרכב.
רכב שעומד בחופשה: רכב מודרני אף פעם לא ישן באמת. האזעקה, מקלט השלט והמחשבים ממשיכים לצרוך חשמל גם כשהכול כבוי. צריכת המתנה של עד 50 מיליאמפר היא נורמלית. בין 50 ל-75 מיליאמפר זה כבר חשוד, ומעל 80 מתחילים לחפש את הצרכן. את המדידה אני עושה אחרי חצי שעה עד שעה, כשהרכב באמת נרדם. כשהצריכה חורגת מדובר בדליפת זרם שחשמלאי רכב נייד מאתר במדידה. בשגרה זה זניח. אבל שלושה שבועות של חופשה בחו"ל, בשיא החום, עם מצבר בן שלוש או ארבע שנים? זה מתכון קלאסי לרכב שלא מניע ביום שחוזרים. אם מישהו יכול להניע את הרכב לנסיעה רציפה של 20 דקות פעם בשבוע, מצוין. אם לא, ודאו לפני הטיסה שהמצבר במצב טוב. ואל תשאירו ברכב אביזרים שממשיכים לצרוך, כמו מצלמת דרך במצב חניה.
ועוד נקודה חשובה מהשטח. מצבר שהתרוקן לגמרי בעמידה ארוכה בחום לא תמיד חוזר לעצמו. פריקה עמוקה פוגעת בלוחות לצמיתות, בתהליך שנקרא סולפציה. ככל שהמצבר נשאר פרוק זמן ארוך יותר, כך הנזק קשה יותר להפיכה. גם אם התנעה בכבלים תחזיר את הרכב לדרך, מצבר שירד לאפס בשיא הקיץ חייב בדיקה. ייתכן שהוא כבר לא מחזיק טעינה מלאה כמו קודם. ואם אתם כבר מתניעים בכבלים, עשו את זה לפי סדר החיבור הנכון. מצבר חם ופרוק הוא בדיוק המצב שבו טעות בחיבור הכי מסוכנת.
אילו תקלות מצבר הכי נפוצות בקיץ?
אוגוסט הוא חודש עם דפוס משלו. אחרי כמה עונות אני כמעט מנחש בטלפון מה אמצא. אלה ארבעת המקרים החוזרים:
- הרכב שחזר מחופשה. עמד שבועיים או שלושה במגרש חניה של שדה תעופה, בשמש, ולא נדלק. חלק מהמצברים האלה חוזרים לחיים אחרי טעינה, וחלק כבר לא.
- המצבר בן השלוש שנפל בלי אזהרה. הבוקר הוא התניע רגיל, בצהריים אחרי חניה בשמש הוא כבר לא. אצל מצבר שחצה את גיל שלוש הקיץ הוא הקש האחרון.
- הסטארט סטופ שנעלם. הלקוח מתקשר על תקלה במערכת, ובפועל המצבר איבד קיבולת והמחשב מגן על עצמו.
- מה שנראה כמו מצבר והוא בכלל לא. קטבים מחומצנים, תפס רופף, או אלטרנטור שמתקשה דווקא בעומס של מזגן. לכן אני מודד לפני שאני מוציא משהו מהוואן. המדידה בלי עלות, גם אם בסוף לא הוחלף כלום.
מה בודקים במצבר לפני הקיץ?
זה נראה טריוויאלי, וזו בדיוק הסיבה שאף אחד לא עושה את זה. חמש דקות בתחילת הקיץ:
- גיל המצבר. מצאו את תאריך הייצור או ההתקנה. אם הוא כבר עבר שלושה קיצים, כל השאר בבדיקה חשוב פי שניים.
- מבט על הקטבים. שכבה לבנבנה או ירקרקה מנקים, מורחים שכבת הגנה ומהדקים. חום ולחות מאיצים את הקורוזיה הזו.
- מבט על גוף המצבר. נפיחות בצדדים, סדק או ריח חמצמץ הם עצירה מיידית. מצבר כזה לא מתניעים ולא טוענים, מחליפים.
- התפס והעיגון. מצבר שזז ברעידות מפורר את עצמו מבפנים. הידוק של דקה שווה חודשים.
- מדידה. מתח מנוחה, מתח בהתנעה ומתח טעינה. מצבר מלא במנוחה יושב על 12.6 וולט ומעלה, ומצברי EFB ו-AGM על 12.7 עד 12.8. עושים את שלוש המדידות ביחד, כי מתח מנוחה תקין לבדו לא מעיד על מצבר בריא.
- מה שברכב צורך בחניה. מצלמת דרך במצב חניה, מטענים שנשארים מחוברים, אביזר שהותקן אחרי הקנייה. בקיץ כל אלה עולים כפול.
שישה הרגלי קיץ פשוטים ששומרים על המצבר
- חנו בצל כשאפשר. חניון מקורה, סככה, אפילו צד הרחוב המוצל. זה ההרגל שפוגע ישירות בשני המנגנונים הגרועים, ההתאדות והקורוזיה. שניהם תלויים בטמפרטורה שהמצבר יושב בה כל היום.
- נסיעה רציפה פעם בשבוע. אם הרכב עושה בעיקר קפיצות קצרות של חמש דקות, המצבר לא מספיק להיטען. נסיעה של 20 דקות ברצף פעם בשבוע מחזירה אותו לטעינה מלאה ומונעת את הסולפציה שמתחילה בתת טעינה.
- אל תשאירו צרכנים דולקים. אורות, מולטימדיה, מטענים ומאווררי USB שעובדים כשהמנוע כבוי מרוקנים מצבר חם מהר מאוד. הפריקה העצמית של הקיץ כבר עובדת עליו במקביל.
- שמרו על קטבים נקיים. חום ולחות מאיצים קורוזיה על החיבורים. שכבה לבנה על הקוטב מוסיפה התנגדות ומחלישה את ההתנעה, עוד לפני שהמצבר עצמו נגמר.
- בדיקת מתח לפני נסיעה ארוכה או חופשה. זה ההרגל שמכסה את התרחיש שבו המצבר מת בזמן שאתם בכלל לא בארץ. כמה דקות לפני הטיסה חוסכות גרירה ובוקר הרוס בחזרה.
- החזיקו בוסטר טעון בתא המטען. הוא לא מונע את התקלה, אבל הוא הופך אותה מאירוע לעיכוב. שימו לב שחום קיצוני מקצר גם את חיי הבוסטר עצמו, כמו שפירטתי במדריך בוסטר ההתנעה.
מתי כדאי לבדוק את המצבר בסוף הקיץ?
בתנאי הארץ מצבר מחזיק בממוצע שלוש עד חמש שנים, לפי מה שאני רואה בקריאות. קיץ ישראלי אחד שוחק יותר מחורף שלם. בדיקה יזומה עכשיו שווה במיוחד בשלושה מקרים. אם המצבר כבר עבר שלושה קיצים. אם הרכב חונה קבוע בשמש. ואם מתוכננת לכם נסיעה ארוכה או חופשה.
הבדיקה אצלנו נעשית עד הבית. אני מודד את מתח המצבר במנוחה ובעומס ובודק את מערכת ההטענה, והכול לוקח דקות. האבחון בלי עלות, גם אם בסוף לא הוחלף כלום. אם המצבר תקין, אתם ממשיכים את הקיץ בראש שקט. אם הוא בסוף דרכו, אני מבצע החלפת מצבר במקום. המצבר מתאים לדגם הרכב, והאחריות היא לפי הדגם ותעודת האחריות. את המחיר אתם יודעים מראש, לפי המחירון. בלי גרר, בלי מוסך, בלי לבטל יום עבודה.
המחירים במחירון הם לקריאה בשעות היום בימי חול. קריאת לילה, שישי, שבת או חג יכולה לשאת תוספת. את התוספת אני אומר בטלפון לפני שאני יוצא, לא בסיום. על כל מה שמרכיב את המחיר כתבתי בנפרד במדריך על מה שמרכיב את המחיר.
אנחנו עובדים בכל רחבי השרון, מ-8:00 בבוקר עד חצות כל השבוע. ההגעה היא בדרך כלל עד 60 דקות. מגיעים לרעננה, לכפר סבא ולהוד השרון. מגיעים גם להרצליה, לרמת השרון ולכל היישובים שביניהן.
ואם תיקחו מהמדריך הזה משפט אחד, שיהיה זה: את הנזק עושה אוגוסט, את החשבון מגיש דצמבר. את הקיבולת שהקיץ לקח אני לא יכול להחזיר לכם, ואף אחד לא יכול. אבל בכמה דקות אני כן יכול להגיד לכם אם המצבר יצא מהקיץ הזה בריא או פצוע. זה ההבדל בין החלפה שאתם מתזמנים לעצמכם, לבין רכב שלא מניע בבוקר הקר הראשון.
שאלות נפוצות
האם חום באמת מזיק למצבר יותר מקור?
כן. החום מאיץ את התהליכים הכימיים בתוך המצבר, מייבש את האלקטרוליט ומאיץ קורוזיה בלוחות. הנזק הזה מצטבר בשקט לאורך הקיץ, והקור של החורף רק חושף אותו ברגע שנדרש כוח התנעה מלא.
כמה שנים החום גונב ממצבר?
לפי כלל האצבע המקובל בענף, כל עלייה של 8 עד 10 מעלות בטמפרטורת העבודה חוצה את תוחלת החיים. בפועל זה אומר שמצבר שהיה מגיע לחמש או שש שנים באקלים מתון מגיע כאן לשלוש עד חמש. רכב שחונה כל היום בשמש ישירה מסיים לפעמים בשנתיים עד שלוש. ההבדל בין חניה בשמש לחניה בצל שווה בערך שנה עד שנתיים.
כמה חם באמת באוגוסט באזור השרון?
לפי הערכים הרב שנתיים של השירות המטאורולוגי, בבית דגן המקסימום היומי הממוצע באוגוסט הוא 31.8 מעלות והממוצע היומי 27.3. בחדרה נמל המספרים הם 28.5 ו-26.6. אין באטלס תחנה באחת מערי השרון עצמן, ושתי אלה מתחמות אותו מדרום ומצפון. חשוב לזכור שאלה טמפרטורות אוויר בצל בתחנה מטאורולוגית, ולא הטמפרטורה שהמצבר עצמו חווה בתא המנוע.
אם ממוצע אוגוסט הוא בערך 31 מעלות, למה מדברים על 60 מעלות בתא המנוע?
כי המספר של השירות המטאורולוגי הוא טמפרטורת אוויר בצל בתחנה, ואילו המצבר יושב בתא מנוע סגור שסופג שמש ישירה וחום מנוע. ההערכה שלי לתא מנוע חם, בערך 60 מעלות, היא הערכה מהשטח ולא מדידה מתועדת. במחקר תרמי זר שבחן תא מנוע דווח על 92 מעלות שנמדדו על גוף מצבר עופרת, מעל דרישת 85 המעלות שאליה הוא נבדק.
למה המצבר נגמר דווקא בבוקר הקר הראשון אם החום הרס אותו?
כי בקור שני דברים קורים יחד. השמן במנוע סמיך יותר והמתנע דורש הרבה יותר זרם, ובאותו רגע התגובה הכימית במצבר איטית יותר והוא מסוגל לתת פחות. מצבר שנשחק כל הקיץ פוגש את הדרישה הגבוהה ביותר שלו בשנה עם הכי מעט כוח, וקורס. הקור לא גרם לנזק, הוא רק חשף אותו.
מצבר AGM עמיד יותר בחום הישראלי?
AGM אטום ולא מאבד נוזל כמו מצבר רגיל, ולפי היצרנים הוא עומד בפי 2.5 עד 4 מחזורי טעינה. אבל גם לו יש גבול. Banner מגדירה עמידות רציפה של כ-55 מעלות, ומאפשרת כ-85 מעלות בתא המנוע לכל היותר כשלוש שעות ביום. לכן יצרני רכב מעבירים מצברי AGM לתא המטען או מתחת למושב. AGM מתאים לרכב שהיצרן דורש בו AGM, הוא לא פתרון קסם לחום.
הרכב עומד שבועות בחניה בקיץ, מה זה עושה למצבר?
רכב מודרני ממשיך לצרוך חשמל גם כשהוא כבוי, והחום מאיץ את הפריקה העצמית של המצבר. שילוב של עמידה ממושכת וחום יכול לרוקן מצבר בן כמה שנים עד כדי אי התנעה. נסיעה רציפה של כ-20 דקות פעם בשבוע שומרת עליו טעון.
מתי הכי נכון לבדוק את המצבר, בקיץ או לפני החורף?
בסוף הקיץ, בערך בספטמבר. בשלב הזה כל הנזק של יולי ואוגוסט כבר נעשה, אבל הדרישה מהמצבר עדיין נמוכה, אז יש זמן להחליף בנוחות. מי שממתין לבוקר הקר הראשון מגלה את הבעיה בדיוק ברגע הכי פחות נוח, ובשבוע העמוס ביותר של השנה.
המזגן מקצר את חיי המצבר?
לא ישירות, אבל השילוב כן. בפקק המנוע מסתובב בסיבובי סרק והאלטרנטור מייצר פחות זרם, ובדיוק אז המפוח, מאווררי הקירור והמולטימדיה צורכים במלוא העוצמה. אם הצריכה עולה על מה שהאלטרנטור נותן, ההפרש נמשך מהמצבר, והוא נשאר בתת טעינה לאורך כל הנסיעה.
איך עושים בדיקת מצבר לפני חופשה או נסיעה ארוכה?
אנחנו מגיעים עד הבית, מודדים את מתח המצבר במנוחה ובעומס ובודקים את מערכת ההטענה. הבדיקה לוקחת דקות, ואם המצבר תקין אתם נוסעים בראש שקט. מחליפים רק אם באמת צריך, במחיר שידוע מראש.
בדיקת מצבר בסוף הקיץ · זמינות מ-8:00 בבוקר עד חצות, כל השבוע
אוגוסט עושה את הנזק. דצמבר מגיש את החשבון. בודקים באמצע, לא אחרי.